מאת אפרת עידוד | פסיכולוגית חינוכית מומחית ומטפלת משפחתית וזוגית פַּעַם הָיָה לִי אָח גָּדוֹל, אָח שֶׁיָּדַע לַעֲשׂוֹת הַכֹּל. הוּא יָדַע לְהַקְפִּיץ אֲבָנִים מֵעַל הַמַּיִם, לְהָטִיס אֲווִירוֹנִים מִנְּיָר בַּשָּׁמַיִם. הוּא יָדַע לִשְׁרוֹק שְׁרִיקוֹת הַכִּי חֲזָקוֹת, וּכְשֶׁצָּרִיךְ יָדַע גַּם לָלֶכֶת מַכּוֹת. הָיוּ לוֹ רַגְלַיִם שֶׁמְּטַפְּסוֹת עַל עֵצִים, וְיָדַיִם שֶׁיוֹדעוֹת לְפַצֵּחַ אֱגוֹזִים, הוּא זָכַר בְּעַל־פֶּה שִּׁירִים עַתִּיקִים, וְיָדַע איך בַּבַּיִת לִמְצֹא