הֵיי אַתָּה..

מאת אפרת עידוד | פסיכולוגית חינוכית מומחית ומטפלת משפחתית וזוגית

הֵיי אַתָּה..

כן, אתה שם בפינה.

מתי תפסיק להגיד לעצמך שאתה בן אדם נורא?

שאתה לא מספיק-

לא מספיק טוב,

לא מספיק חזק,

שאתה לא משתפר,

שככה זה לא יכול להימשך יותר,

שכולם מתקדמים יותר ממך,

ורק אתה תקוע בלי שום מטרה.

כמה פעמים תגיד לעצמך

שאתה לא שווה שום דבר?

שאתה כל הזמן בורח,

מנותק,

מרוחק,

שאתה לא מצליח לחזור למסלול,

לא יוצא מהבלבול.

די, תפסיק כבר לנדנד לעצמך,

ניפחתי לעצמך את המוח,

אולי תלמד לרגע לנוח?

מכל המחשבות העוקצות, הפוצעות,

שלא נותנות לך לרגע פשוט להיות?

אה, אתה חושב שככה אתה עוזר לעצמך,

אתה חושב שזה גורם לך להשתפר,

אם אתה בעצמך כל הזמן גוער וגוער...

לא הבנת שזה לא באמת עוזר?

לא הבנת שככה אתה את עצמך גומר?

די, חאלס, מספיק, תירגע,

זו לא הדרך להשיג שום מטרה.

תַּתְחִיל לְעַצְמְךָ לְדַבֵּר,

כְּמוֹ שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר לַחָבֵר —

תזכיר לעצמך כמה אתה מתאמץ,

כמה אתה לא מוותר,

גם כשקשה אתה בכל זאת קם ומנסה,

גלה לעצמך את הדבר הכי חשוב –

שאתה ראוי להיות אהוב!

כשקשה שים יד על הלב –

ולעצמך תאמר:

"זה באמת קשה, זה באמת כואב."

תביט לכאב ישר בעניים ותגיד לו –

"אני פה איתך, אתה לא לבד",

ביחד פחות קשה להרגיש את הפחד.

זכור שמעבר לכל הסערה והבלבול,

עמוק בפנים יש מקום צלול,

כי האני האמיתי שלך שלם,

גם אם הוא לא מושלם,

ואתה עברת כמה דברים קשים אינאל העולם.....

איפה שטעית – אפשר לתקן,

איפה שפגעת – אפשר לומר סליחה,

ולהתחיל מהתחלה.

אז יאללה, נער מעצמך את שאריות הבושה,

צא מהפינה חשוכה,

פתח את החלון,

קח אוויר עמוק לריאות,

ותגיד לעצמך שמעכשיו -

אתה נותן לעצמך פשוט להיות.

בקצב שלך,

בדרך שלך,

אתה עוד תחזור לעצמך.

נכתב באהבה גדולה והערכה עמוקה למתמודדים עם פוסט־טראומה,

שמהם למדתי יותר מכל מקור אחר על הכאב, האומץ והתקווה שבדרך.

הרגשתם שזה מדבר אליכם?

רוצים להעמיק, לקבל השראה וכלים פרקטיים להתמודדות ?

מוזמנים להצטרף לאתר ולקבל גישה לתכנים מקצועיים, תרגולים וכלים לניהול רגשות ותקשורת מיטיבה.

להרשמה לאתר

בהרשמה לאתר, אני מאשר/ת את מדיניות הפרטיות והביטולים