רגשות או לא להיות
- Efrat Idud
- 2 בנוב׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 9 בנוב׳
על אושר, על כאב, ועל המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים להעניק לילדינו.
מאת אפרת עידוד | פסיכולוגית חינוכית מומחית ומטפלת משפחתית וזוגית

בהורות יש רגעים בהם ילדינו מסתכלים עלינו,
ובָעיניים שלהם אנחנו רואים — פחד, עצב, עלבון, בדידות.
וברגע הזה, אנחנו לא רק רואים את הילד שלנו —
אנחנו פוגשים גם את הילד שבתוכנו.
זה שלעתים פוחד, דואג, חסר אונים ומבולבל.
פתאום מתערבבים בתוכנו:
הרצון לגונן מול הרצון לקדם עצמאות.
הדחף “להציל” מול החשש שלא נדע לעזור.
ספקות ושאלות מנקרות בתוכנו:
“למה הוא מרגיש ככה?”
“מה זה אומר עליו?”
“מה זה אומר עליי?”
זה טבעי, זה אנושי.
כהורים הכמיהה הכי גדולה שלנו היא לראות את ילדינו מאושרים.
אבל אז דווקא מתוך האהבה והרצון לעזור,
לעיתים אנו ממהרים להרגיע, לתקן, “להעלים” את הרגש:
“אתה לא צריך לפחד.”
“אין לך סיבה להיות עצוב.”
הכוונה שלנו טובה, אנחנו רוצים "לעזור",
אבל בלי שהתכוונו —הילד נשאר לבד עם הרגש שלו.
לומד להסתיר. להצטמצם.
לומד ש"רגשות כאלה לא אמורים להיות פה".
רגשות הם לא אויב — הם גלים
אנחנו מנסים להרחיק מעצמנו ומילדינו עצב, כעס, תסכול וכאב,
ולהכניס כמה שיותר שמחה, שלווה, סיפוק, אהבה.
זה טבעי. זה אנושי.
אבל אושר אמיתי לא נמדד בכמות הרגשות הנעימים,
אלא ביכולת לקבל את עצמנו עם כל מה שחי בתוכנו —גם כשכואב.
רגשות הם כמו גלים: עולים, מתעצמים, ויורדים.
רגש שלא מקבל מקום — לא נעלם.
לעיתים הוא מצטבר. מתגבר.
תכחיש כעס - תקבל זעם.
תכחיש עצב - תקבל דכדוך.
תכחיש פחד- תקבל חרדה.
למנוע מעצמנו רגשות זה למנוע מעצמנו לחיות.
אי אפשר לבחור להרגיש רק את הטוב.
כי כשאנחנו מנסים לכבות רגשות לא נעימים-
אנחנו מכבים גם את היכולת להרגיש את הטוב.
יש מתג אחד לעולם הרגשות,
וכשהוא כבוי-
אנחנו כבויים.
אז מה אנחנו יכולים לעשות?
אולי הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות למען עצמנו וילדינו —
הוא להסכים להרגיש.
לקבל גם את הפחד, העצב, הכאב, התסכול והבדידות
כחלק מהחוויה האנושית.
להבין שרגשות לא נועדו שנעלים או נפתור אותם —
הם כאן כדי לכוון, להגן,
ולהזכיר שאנחנו חיים, מרגישים, אנושיים.
וכשהילד שלנו כואב?
הוא לא צריך שנעלים את הכאב שלו,
אלא שנהיה איתו כשכואב.
לא שנפתור לו את הרגש,
אלא שנראה לו שאפשר להרגיש —שמותר להרגיש.
שנהיה עבורו מקום בטוח לפגוש את הלב שלו,
לקבל את הרגשות שלו ממש כפי שהם,
ומהמקום הזה לגלות גם את הכוחות שלו.
כי כשאנחנו מכילים, מקבלים מתקפים את הרגשות של ילדינו,
אנחנו עוזרים להם לא רק להתחבר לרגשות שלהם,
אלא גם להתחבר לכוחות שלהם,
לבנות חוסן פנימי שיסייע להם להתמודד עם אתגרי החיים.
📘 רוצים לגדל ילדים שלא מפחדים מרגשות?
“המפלצת הירוקה – לבד מול הפחד” היא ערכה עדינה ועמוקה להורים וילדים (2–8)
שמלמדת לא רק מה לעשות עם פחד —אלא איך להיות איתו.
מסע לרכות. מסע לחוסן. מסע ללב.
לפרטים נוספים ורכישת הערכה — לחצו כאן
להצצה בסיפור — לחצו כאן




תגובות