תקשורת מקרבת (מרשל רוזנברג)- תרגיל בזוגות

מטרת התרגיל: להתבונן בסיטואציית קונפליקט דרך ארבעת מרכיבי התקשורת המקרבת: עובדות, רגשות, צרכים ובקשות – מתוך כוונה להבין לעומק את החוויה שלנו ולתרגל ביטוי אותנטי שמוביל להבנה, שיתוף פעולה, וחיבור ולא להתנגדות או הסלמת הקונפליקט.

מהלך התרגיל:

1. חלוקה לתפקידים:

• אחד מבני הזוג המשתף – משתף בסיטואציה אמיתית שבה חווה כעס או תסכול מול אדם אחר.

• השני המראיין – מקשיב, שואל שאלות מתוך סקרנות ואמפתיה, ומסייע לשמר מבנה של התקשורת המקרבת.

לאחר 10–15 דקות – מתבצע חילוף תפקידים.

הדרכה למראיין (המלווה):

במהלך השיחה, הנחה את המשתף לעבור דרך ארבעת השלבים של תקשורת מקרבת:

שלב 1 – תיאור העובדות (ללא פרשנות)

• שאלות לדוגמה:

  • מה בדיוק קרה?

  • אילו מילים נאמרו? מה ראית? מה עשית?

• המטרה: להבחין בין העובדות לבין הפרשנויות כלומר הסיפור שסיפרתי לעצמי.

  דוגמה: במקום "הוא זילזל בי", נאמר: "הוא לא ענה להודעה שלי במשך יומיים".

  
  

שלב 2 – זיהוי הרגשות

• שאלות לדוגמה:

  • מה הרגשת באותו רגע?

  • אילו רגשות הופיעו בגוף שלך?

  • מאחורי הכעס – האם יש גם אכזבה, פחד, בדידות או עלבון?

דגש: רגשות פגיעים הם מפתח לאמפתיה. נסה לעודד כנות רגשית ולא להסתפק ב"כעסתי" בלבד.

שלב 3 – זיהוי הצרכים

• שאלות לדוגמה:

  • איזה צורך שלך לא קיבל מענה באותה סיטואציה?

  • מה היה חשוב לך שם?

  • אילו ערכים הופרו עבורך?

דגש: הרגשות נובעים מצרכים למשל: כבוד, הקשבה, שייכות, ביטחון, קירבה. כשצורך מקבל מענה מתעוררים רגשות נעימים. כשצרכים אינם מקבלים מענה מתעוררים רגשות לא נעימים.

שלב 4 – ניסוח בקשה

• שאלות לדוגמה:

  • מה היית רוצה לבקש מאותו אדם?

  • מה יוכל לקרות אחרת בפעם הבאה?

  • האם אתה יכול לנסח בקשה חיובית, ישירה ומבוססת צורך?

    
    
    
    

דגשים לניסוח בקשה בתקשורת מקרבת

✨ חיובית ולא שלילית הבקשה מתארת מה אני רוצה ולא מה אני לא רוצה

דוגמה: "אשמח אם תדבר אליי בשקט" במקום "אל תצעק עליי".

✨ קונקרטית ומעשית: הבקשה היא פעולה שניתן לראות או לבצע בפועל. מומלץ להימנע מניסוחים מופשטים או כלליים.

דוגמה: "תוכל להניח את הכלים במדיח אחרי הארוחה?" ולא "תהיה מסודר יותר".

✨ מחוברת לצורך : הבקשה נשענת על הצורך שהובע קודם. כשהצורך ברור, הסיכוי לשיתוף פעולה גדל.

דוגמה: "חשוב לי להרגיש שמכבדים את הזמן שלי, לכן אני מבקשת שתעדכן אם אתה מתעכב".

✨ בקשה ולא דרישה האחר צריך לחוש חופש בחירה. דרישה מעוררת התנגדות; בקשה מייצרת רצון.

כדאי לסיים בשאלה פתוחה: "האם זה אפשרי עבורך?" או "איך זה נשמע לך?"

בסיום כל סבב:

• בני הזוג משתפים איך הייתה עבורם החוויה – הן כמשתף והן כמראיין.

• מה היה קשה?

• מה הפתיע?

• איזה מרכיב היה קל יותר או קשה יותר לבטא?

המלצות כלליות למנחה:

• אפשר לתת טופס עבודה עם ארבעת השלבים לכל זוג.

• להדגיש שהמטרה היא תרגול של חקירה פנימית – לא שיפוט או פתרון סכסוך ממשי.

• לאלץ דיוק בשפה: להימנע ממשפטים מאשימים או כלליים ("הוא תמיד..."), ולעודד שימוש בשפה מדויקת וחומלת.